שאלה של אמון

בשיחתו הראשונה של ג'וניור ויסה עם מאמנו בהפועל פתח תקוה אלי מחפוד, ביקש ממנו האחרון "תעשה מה שאתה יודע. עקבים, הקפצות, דריבלים - אנחנו מאמינים בך". הפרואני הצעיר קצת נדהם לשמוע זאת ואפילו שאל את סוכנו לאחר מכן האם מחפוד התכוון לכך ברצינות או שמא היה ציני. ויסה יישם את שביקש מאמנו והתוצאות לא איחרו לבוא כשבסיום העונה הוכתר הקשר המוכשר לשחקן העונה והתקבל בכבוד של מלכים חזרה בבירה.

אלא שמאז מתקשה ויסה למצוא את עצמו בקבוצה והפך לשחקן שולי במערך, כשאפילו היום (20.00, שידור ישיר בערוץ הראשון) נגד בני יהודה במחזור השישי של ליגת העל צפוי המאמן יצחק שום לשנות את המערך, במקום לעלות עם ויסה על חשבון אבירם ברוכיאן הפצוע. הפרואני נראה מדוכדך באימונים כשהחיוך המפורסם, שבדרך כלל לא מש מפניו, הפך לפחות שכיח. "אין לי בעיה לא להיות שחקן הרכב או להבין שיש שחקנים טובים ממני בקבוצה לדעת המאמן", הסביר ויסה לאחד מחבריו ששאל אותו לפשר מצב רוחו העגום. "אבל כשבכלל לא מאמינים בך זה מרגיז. כשמעדיפים ששחקנים פצועים יעלו עם זריקות וכשהם לא כשירים במקום לתת לך הזדמנות להוכיח את עצמך זה כבר לא לעניין", התייחס לכך שבמשחקים מסוימים העדיפו בבית"ר כי עידן טל ואבירם ברוכיאן יעלו לשחק פצועים ולא נתנו לו הזדמנות לפתוח.

עם זאת, גם כשכבר קיבל את המפתחות להרכב במחזור הקודם נגד הפועל באר שבע (3:2), לא הזכיר את הקוסם שלהטט במלאבס בשנה שעברה במהלך המחצית הראשונה, כשבשנייה אמנם השתפר אך עדיין לא העמיד את אותם סטנדרטים. "שחקן כמו ויסה חייב שיבנו קבוצה סביבו, וחייב לקבל אמון", מסביר אלי מחפוד. "הוא מאוד מוכשר, אולי הכי מוכשר, אבל כשהוא מרגיש שאין בו אמון הוא מתקשה".

למעשה, כבר בשנתו הראשונה בבית"ר ויסה לא הרשים יותר מדי את שום כאשר בסיום העונה הוחלט לשחררו, אלא שאז התערב המנהל המקצועי דאז גיורא שפיגל והתעקש להחתימו על חוזה ארוך טווח ולהשאילו. "היה ברור שהוא זקוק להתאקלמות בארץ, ובסופו של דבר כולם ראו איך הזמן עשה את שלו וכמה איכויות יש בו", נזכר שפיגל.

גם מתחילת דרכו המחודשת בבית"ר לא זכה הקשר לקרדיט גדול במיוחד. מעבר לעובדה שהוא הובא מתוך מחשבה שברוכיאן יצא לאירופה, מה שמעמיד אותו במצב בעייתי כעת כשהקפטן נשאר, כבר אז חשבו על אופציות נוספות בדמות דוד רביבו ואחרים. כשרביבו חתם בבאר שבע צוטטו חלק מקברניטי בית"ר באומרם "אם ברוכיאן יעזוב עכשיו אנחנו בבעיות".

בבית"ר לא מתעלמים מהמעלות של ויסה, אך באים בטענות אל השחקן שלא מתאמץ מספיק. "לוויסה יש איכויות שכמעט ולא רואים אצלנו, אך להבדיל מזרים אחרים שמגיעים לכאן הוא מאוד לא נחוש", מספר גורם בכיר בקבוצה. "הוא לא עושה הכל כדי לקבל את דקות המשחק ואת המקום בהרכב. שחקן זר חייב להיות קצת ערס. להיות אגרסיבי ונחוש יותר מהישראלים המוכשרים שיש כאן, אחרת יהיה לו קשה לקבל הרכב לאורך זמן".

ויסה גם לא התחבר לבית"ר כפי שהתחבר להפועל פתח תקוה, שם היה אחד השחקנים הפופולריים בחדר ההלבשה. אם שם לא היה מבלה כמעט אף אחר צהריים לבד, כיום הוא כמעט ולא מתראה עם חבריו לקבוצה מחוץ למגרש, כשמדי פעם נפגש עם בן ארצו, פאולו דה לה האסה. ויסה אפילו העתיק את מגוריו מירושלים בחזרה לאם המושבות לאחר שהרגיש כי שם הוא מרגיש שייך יותר. כשהוא כבר כן מבקר את חבריו לקבוצה, זה בעיקר כדי לאכול מאכלים מהמטבח המזרחי אותו למד להעריץ בפתח תקוה, אז היה מגיע בכל שישי לביתו של שמעון אבוחצירא בנתניה כדי לאכול קוסקוס, והחמיא לא פעם לאבי ריקן על טעמן המופלא של הקובות שמכינה אימו.

אלא שהמטבח המזרחי עתיר השומן והקלוריות נתן את אותותיו בגזרתו של השחקן שתפחה. גם בירושלים שמו לב לבעיית ההשמנה של הקשר, והעירו לו על כך. למרות זאת, אחוזי השומן לא ירדו בצורה משמעותית ולאחרונה קיבל הקשר הערה נוספת בנוגע למשקלו והבטיח להקפיד יותר. "בסופו של דבר זה הכל עניין של אמון", בטוח מחפוד. "גם בפתח תקוה הוא סבל מבעיות השמנה, אבל האמנו בו והוא המשיך לתת את התפוקה. לבית"ר יש המון כלים התקפיים מעולים וכנראה שבגלל זה הם לא בונים על ויסה כחלק מרכזי, וזו בעיה. הוא צריך לדעת שבונים עליו ומאמינים בו, ואז הוא גם מספק את הסחורה על הצד הטוב ביותר".

"בחשיבה נכונה צריכים להגיע זרים מוכשרים ואיכותיים שישדרגו את המועדון ולאחר שנתיים-שלוש יעשו את המעבר לחו"ל והקבוצה תרוויח מזה כסף", מסביר שפיגל את התורה. "כשבעונה לפני ההחלטה למכור או לשחרר אותם צריך להכין את האלטרנטיבה בדמות זר או צעיר ישראלי שיכולים למלא את המשבצת שתתפנה. בבית"ר, מאז המפלה בקרקוב, משחררים את אותם הזרים אך לא מכינים אלטרנטיבה כתוצאה מהמצב הכלכלי שנוצר במועדון ומשתמשים במה שיש, וכאן למעשה נוצר מצב שהתהליך מתחיל שם עכשיו מחדש. שחקנים כמו רומולו, אלברז ופרננדז היו בדרגה אחת מעל קנה המידה של הליגה ושידרגו את המועדון, אבל מאז עזיבתם אין אפשרות כלכלית להביא אלטרנטיבה אמיתית. הקבוצה תצטרך סבלנות לחפש זרים צעירים ומוכשרים שאחרי תקופת התאקלמות אולי יוכלו לתת תפוקה כמו אלה שצויינו כאן. ג'וניור ויסה זה סוג הזרים שבית"ר תוכל להביא בשנים הבאות, ולא פיגורות מוכנות כמו דריו פרננדז וכריסטיאן אלברז, ולשם כך צריך סבלנות ואמון".

"בבית"ר ויש את הסבלנות הדרושה בשביל ג'וניור ויסה", מכריזים בקבוצה, "במיוחד לנוכח העובדה שבאופן כללי קשה להביא לכאן זרים איכותיים באפשרויות הכלכליות שיש לנו היום". אלא שמעניין יהיה לראות האם הסבלנות, משני הצדדים תחזיק מעמד עד להבשלה, או שמא אחת מהן תפקע קודם - של בית"ר לחסרונות היחסיים של ויסה, או של ויסה לחוסר האמון מצד בית"ר.